דומיין דה קריסטיה הוקם ב-1942 סמוך לכפר קורתזון שעל יד שאטונף דו-פאפ, האפלסיון המיתולוגי והידוע ביותר בדרום עמק הרון שבדרום מזרח צרפת. שם האזור, ״טירתו החדשה של האפיפיור״, מתייחס לאפיפיור יוחנן ה-22 (1316-1334), שבניגוד לקודמיו לא שתה רק ממיטב יינות בורגון, אלא פיתח וקידם את עמק הרון בו היה מעון הקיץ שלו. הטירה הפכה לסמל היוקרתי של אזור היין היקר הזה, ומוטבעת עד היום בזכוכית של מרבית הבקבוקים.
שאטונף דו-פאפ הוא למעשה ה-AOC הראשון בצרפת. לאחר הונאת יין גדולה בראשית המאה ה-20, הברון פייר לה רואה הגה מערכת כללים שמטרתה להבטיח את איכות היין והעושר הארומטי שלו, ולהגן על יינני האזור. מוגדרים 13 הזנים שניתן לגדל ולערבב (שהם, אם חשוב לכם לדעת: סנסו, קונואז, גרנאש נואר, בלאן וגרי, מורבדר, מוסקרדן, פיקפול נואר, בלאן וגרי, סירה, טרה נואר, וואקארז, בורבולנק, קלרט בלאנש, פיקארדאן ורוסאן), הוטלו מגבלות על גודל היבול ונקבעה רמת אלכוהול מינימלית של 12.5%. כמו כן, נאסר לטעת כרם על קרקע שאינה צחיחה דיה לגידול אזוביון וקורנית (!). שלא כבאזורי יין אחרים, הענבים המותרים אינם מחולקים לזנים עיקריים ולזנים משניים. לכן, אפשר להפיק יין זני מכל אחד מהזנים המורשים או לערבב אותם בכל דרך. במציאות, היינות הם בדרך כלל ממסכים (בלנדים) מרוכזים ועוצמתיים במיוחד, בהם שולט זו הגרנאש נואר, זן שמיטיב להתמודד עם החום השורר באזור ועם רוחות המיסטראל העזות המגיעות מהאלפים, והוא מלווה בסירה, מורבדר, סנסו וקונואז.
דומיין דה קריסטיה ניטע על פלאטו גבוה וקריר יחסית, הקרוי קריסטיה כשם היקב, המצוי מעל לחגורת חלוקי הנחל המפורסמת של האזור, כרם בן 20 דונם שיבול הענבים שלו נמכר ל״נגוסיאן״ (Negociants) כלומר סוחרים המייצרים יין. התוצאה לעתים קרובות הייתה של משקה חסר טיפוסיות, החסר את המאפיינים של המקום ממנו הוא בא, ואשר לא ניכרת בו חתימת ידו של יוצרו, בקיצור, הפוך לחלוטין ממה שאנחנו בצ׳ירז אוהבים לשתות ומה שאנחנו חפשים עבורכם. לכן אנחנו כל כך שמחים עם הדור הצעיר בצרפת ובאירופה בכלל, דור שהחליט לקחת את החקלאות לידיים, להשתחרר ממכירת ענבים לקואופרטיב ולצאת במחויבות ובאומץ לדרך עצמאית, כך שהרי לפניכם דוגמא מצוינת.
ב-1999 מבוקבק לראשונה יין תחת השם ׳קריסטיה׳. הדבר קורה כאשר כוכב צעיר בשם באטיסט גראנז׳ון יורש עם אחותו דומיניק את הכרם מאביהם, והוא בסך הכל יינן צעיר בן 25. בהדרגה הם מרחיבים את הדומיין ל-200 דונם, כולל רכישות של גפנים מובחרות בנות 55 עד 100 שנים הגדלות על קרקע מגוונת: חול, חרסית, גיר וחלוקים המניבות פרי מושבח. בקריסטיה מקפידים על חקלאות אורגנית, על עיצוב ״גביע״, ועל שימוש בשמרי בר בלבד. הסגנון ביקב מסורתי ומעודן, כך שלרוב הם משתמשים במכלי בטון עבור הגרנאש, ורק הסירה והמורבדר עוברים התיישנות בחביות עץ, וגם הללו תהיינה לרוב ישנות.
כשרונו הניכר של באטיסט הפך את דומיין דה קריסטיה לשם חם בין הדומיינים הקטנים, המוקפדים, באזור בו מרבית היין מיוצר ביקבי ענק החולשים על אלפי דונם. באותה הקפדה הוא מתייחס גם לחלקות עמק הרון שלו. מדובר בחלקות איכותיות ביותר המצויות בסמוך לחלקות השאטונף אך מחוץ לגבולות האפלסיון. גם פה החקלאות אורגנית, הגפנים בוגרות והייננות נעשית תחת אותם ערכים של יינות השאטונף דו פאפ האציליים. כך שיחס תמורה למחיר ביינות אלו גבוה, זהו סוד קטן ומענג, שאנחנו שמחים שלא לשמור רק לעצמנו!